השאלה שהתחפשה - הפרדוקס של ההיזהרות מביקורת

לפעמים, ככל שאנחנו מנסים יותר להיות עדינים, כך אנחנו נשמעים יותר ביקורתיים.

בקבוצת מנהלים שהנחיתי השבוע עבדנו עם מודל ההיוועצות רעיון המודל הוא שעל ידי הסדרת השיח, מאפשרים מרחב בטוח ומוציאים מהחדר את השיפוטיות. במודל משתתפת אחת (נקרא לה מיכל) הציגה דילמה מקצועית. אחרי הצגת הדילמה הגיע שלב שאלות ההבהרה - שאלות שיסייעו לנו להבין טוב יותר את הדילמה שהוצגה. הקולגה של מיכל (נקרא לה יפעת), במטרה לעזור, שואלת: "למה בעצם לא עשיתם...?"

עצרתי אותה.

זו לא שאלת הבהרה - זו ביקורת מוסווית.

יפעת הסתכלה עליי מבולבלת: "אבל רציתי הבהרה למה הם לא עשו זאת..."

כאן הפרדוקס: כשיפעת ניסתה להיות "עדינה" ולעטות ביקורת כשאלה, היא נשמעה הרבה יותר שיפוטית.

מאוחר יותר, בשלב ההדהוד - ביקשתי מיפעת להציג למיכל את אותה מחשבה כהצעה ישירה - "אני חושבת שכדאי לכם לנסות..."

ומיכל ענתה שזה רעיון מעניין, ושהיא מתכוונת להציע אותו לצוות שלה.

אמירה ישירה של הצעה (ועוד יותר טוב, בתוספת המילה "לדעתי") עדיפה על אמירות שמתחפשות לשאלות.

נתקלתם פעם באמירות שמתחפשות לשאלות?

מודל להיוועצות - מתווה הנחיה  להעלאת דילמה בקבוצה

1. תיעוד מישהו, שאינו בעל הדילמה מתעד עבור בעל הדילמה.

2. הצגה בעל הדילמה מעלה את הסיפור שהוא מתחבט בו כפי שהוא, ללא פתרונות או מחשבות. הקבוצה רק מקשיבה. 

3. הבהרה הקבוצה שואלת רק שאלות הבהרה על מנת להבין טוב יותר- לא מגיבים, לא מתייחסים. בעל הדילמה עונה לשאלות. לא מפתחים דיונים.

4. הדהוד הקבוצה כל אחד משתף היכן הסיפור פוגש אותו. לא מפתחים דיונים. בעל הדילמה שותק.

5. מסגור מחדש בעל הדילמה מתייחס לדברים של חברי הקבוצה ומנסח מחדש את הדילמה לאור ההדהוד.

6. דיון הקבוצה דיון פתוח, העלאת חלופות לפתרון. בעל הדילמה מנחה את הדיון אך לא משיב או עונה לדיון.

7. בחירה בעל הדילמה בוחר בחלופות שנראות לו רלוונטיות. מדווח על כך במפגש הבא לקבוצה.
   

המודל: בהשראת מאמר של ד"ר ארנה שמר ואלה בר-גיא, "היוועצות: שותפות בין עמיתים בלמידה ארגונית בשירותי אנוש". מקבץ, כתב העת הישראלי לטיפול קבוצתי 9( 1 )אביב 4004 ,עמ' 99-63

בתמונה מתחבאת אחת שאין בכלל שאלה לגבי יכולת הַהִתְחַפְּשׂוּת שלה