מתי בפעם האחרונה פגשת אורז לחוץ?

מודה באשמה, המטבח הוא לא אזור הנוחות שלי, אבל אורז הוא בהחלט ברשימת הדברים שאני יודעת לעשות בעיניים חצי עצומות, ובכל זאת בתקופה האחרונה אפילו האורז ... טוב נו, עובר עליו משהו.

מה עושים עם אורז לחוץ?

?  מלמדים אותו את מודל גשר מאח"ד?

?   מלמדים אותו נשימה מעגלית?

?   שולחים אותו ליוגה?

?  אולי מוציאים אותו לריצה?

?  משחק רמי קוב כיפי?

מה עושים עם אורז לחוץ??

טוב, אז המיקוד שליטה שלי הוא לא כזה חיצוני. אני מבינה שהאורז קיבל ממני את הלחץ...

בין קולות הפיצוצים, האזעקות, ההמתנה המתוחה לאזעקה הבאה, ושעות מרובות בבית עם ילד צעיר ואנרגטי אני עובדת על להיות המבוגר האחראי ומפעילה על עצמי את כל הקסמים שהמודל גשר מאח"ד מציע. ויש רגעים שזה אפילו עובד לי (מיקוד בחיובי, זה גם חלק מעבודת הוויסות), אז הנה, כמה דברים שתיבלתי בהם את הימים האלו:

ג' גוף – שיעור יוגה מופלא עם מנחם, ושיעור פילאטיס אקטיבי עם גלית, ציור מנדלות מרגיע בזמן שהזאטוט צובע גיבורי-על או עובד בבצק (לחובבי האפייה, הלישה הפיזית היא מעולה), ומידי פעם מרכזת את עצמי בנשימות.

ש' שכל – קצת פעולות של שגרה ועבודה, קצת יותר מידי מידע מהמבזקים, וכמה החלטות למינון והתנתקות שאני עובדת עליהן.

ר' – רגש – טוב, זה ימים קצת גולשים אבל חיבוקים ושיחות עוזרים – מוכח מדעית.. והכי טוב קפה עם חברה – גם את זה הצלחתי סופסופ (!)

מ"א – מערכת אמונות – מנטרות פנימיות, תפילות – אצלי זה ערוצי הפעלה פחות זמינים, אבל כל מי שיש לו קשר עם זה – מעולה! שימו לב שהדיבור הפנימי שלכם מיטיב ומרגיע ומלא חמלה עצמית – אחרת מה עשינו פה בעצם??

ח' – חברה – כל הדברים שהוזכרו, אם עושים אותם בחברה זה מעולה, וגם פשוט להיות עם אנשים שעושים לכם טוב – אז אני הצלחתי לשחק עם המתבגר רמי קוב – אין פרטנר ראוי ממנו ואין משחק טוב יותר מרמי קוב!

ד' – דמיון – לפה נכניס את כל תהליכי היצירה או צריכת אמנות, וגם טיול בטבע (שטחים פתוחים לא מיירטים – אמאל'ה) וכמובן מדיטציות, דמיון מודרך, חלימה. אני דבקה בציור המנדלות שעד להסלמה הנוכחית לא ידעתי שיש לי סבלנות אליו – התגלה כמרגיע זמין ומומלץ. אה! וגם פאזלים...התחדשנו בכמה.

כשהאורז יחזור להיות אכיל, אעדכן אתכם... מידי פעם מנסה. בינתיים מתמקדת בהכנות סלטים מגוונים וחביתה (גם העוף יצא סבבה לפי דיווחי המתבגר). מזל שהאיש שלי יודע לבשל מעולה, אז יש פה מה לאכול, הכל בסדר.

נשימות.

(איור באורז: ראובן גפני שטכפמן)